תפריט
חתול זו חיה חמודה ומתוקה מצד אחד. אך מצד שני כל מי שמגדל חתול מודע היטב לסכנה הגדולה ביותר – השריטות. חתולים שורטים וזאת עובדה, זה נכון לגבי חתולים מפוחדים ואגרסיביים בסיטואציות של פחד וחרדה. אבל נכון גם לגבי חתולים רגועים שמחליטים לשרוט סתם כך ביום בהיר גם את האנשים שהם אוהבים ומרגישים איתם בנוח.
האמת היא שזה לא כל כך נורא. את הציפורניים של רוב חתולי הבית מרבית האנשים קוצצים ממילא. עם הזמן וההיכרות עם החתול שלנו אנו לומדים מה מפעיל אצלו את טריגר השריטות. ככה שגם אם זה קורה אחת לכמה זמן הדבר הנורא ביותר כאן הוא בסך הכל שריטה קטנה וחסרת משמעות.
אבל מה עם אותה שריטה עשויה להיות הגורם לבעיות חמורות יותר? למשל למחלה זיהומית עם תסמינים לא נעימים כלל? ובכן – זהו בדיוק המקרה עם מחלת שריטת החתול. אם אתם מגדלים חתול או נמצאים בקרבת חתולים אז מדובר במשהו שאתם פשוט חייבים להכיר. לפני שנתחיל ונסביר עוד על המחלה, גורמי הסיכון, התסמינים והטיפול. נזכיר שחלק מאפשרויות המניעה הוא שימוש בעזרים שתוכלו למצוא כאן באתר. תוכלו למצא ציוד משלים לחתולים וכן אוכל מומלץ לחתולים , צעצועים ועוד. אתם מוזמנים להתייעץ איתנו בנושא בכל שלב, הרגישו חופשי להתייעץ איתנו בנושא ובנושאים אחרים תמיד.
מחלת שריטת החתול (המכונה גם שרטת חתולים) היא מחלה זיהומית. נגרמת על ידי חיידק בשם ברטונלה (Bartonella henselae) שהוא חיידק תוך תאי. החתולים המדביקים והמועדים לפורענות ביותר הם גורי חתולים וחתלתולים צעירים. אך בעבר תועדו גם מספר מקרים של הדבקות על ידי כלבים. החיידק מופרש ברוק של החתול וההדבקה נעשית לרוב באמצעות שריטה עם הציפורניים. אך גם באמצעות נשיכה או כאשר חתולים מלקקים פצע פתוח. החיידק אינו מסוכן עבור חתולים והם למעשה רק הנשאים שלו. חתולים נשאים יישאו את החיידק בדמם בצעירותם ועם הזמן הוא יעלם מהדם וההפרשות. בעבור האדם מדובר כמובן על סימפוניה אחרת וזהו חיידק שעשוי להיות מסוכן ביותר עבורינו ההולכים על שתיים.
במעל 90 אחוז מהמקרים, כיום עד שלושה ממועד ההדבקה יתפתח פצעון או שלפוחית מודלקת ובולטת מהעור באזור ההדבקה. לאחר כשבוע עד שלושה יעלם הפצעון ותופיע הגדלה של קשרי הלימפה המנקזים את אזור ההדבקה. בין התסמינים השונים הנפוצים אפשר למצוא בנוסף עלייה בחום הגוף, חולשה כללית, חוסר תאבון, כאבי ראש חזקים וכאבי מפרקים.
בהחלט! זה לא קורה באחוזים גבוהים אומנם, אך ישנם מקרים בהם החיידק עלול לגרום לדלקת פנים הלב ולדלקת המוח והקרומים. באם מקום ההדבקה נמצא בסמוך לעין עשויה להתפתח בנוסף תסמונת פרינו של דלקת העין והגדלת קשרי הלימפה בצוואר. כל אלו הם מצבים מסוכנים ביותר עם פוטנציאל לכאבים והטלת מום עד לסכנת מוות של ממש. זוהי הסיבה שחשוב מאד להכיר את המחלה הזאת ולנקוט כל אמצעי המניעה האפשריים. בואו נבין איך עושים זאת.
בראש ובראשונה, בעלי מערכת חיסונית מוחלשת ובפרט חולי איידס רצוי שישקלו היטב אם בכלל לאמץ חתול. אם בכל זאת מחליטים שכן עדיף לאמץ חתול בוגר מעל גיל שנה ואילך. כמו כן במקרים של מערכת חיסונית מוחלשת, על אף שהוצאת ציפורניים של חתול זה לא דבר מומלץ, כדאי בהחלט לשקול את הצעד הזה. מעבר לכך חשוב שלא לתת לחתול ללקק פצעים פתוחים או חתכים. באופן כללי יש להקפיד על היגיינה עם הברשות קבועות ובפרט הרחקה של פרעושים ושאריות צואה מהפרווה.
חשוב לזכור כי לרוב המחלה איננה מסוכנת ולמעשה במרבית המקרים היא תחלוף ללא טיפול. בחלק מן המקרים יש צורך בטיפול אנטיביוטי (זה אגב גם הטיפול המקובל לחתולים נשאים). כמובן שבמקרים הקיצוניים של סיבוכים יש צורך בטיפולים ספציפיים. המחלה מסוכנת אם כך בעיקר עבור מי שהמערכת החיסונית שלו מוחלשת – פעוטות, חולים במחלות שונות כמו סרטן ואיידס ואנשים בגיל הזהב. בכל מקרה התסמינים לא נעימים ולכן חשוב מאד להכיר את המחלה הזאת. מה שיאפשר מניעה של הדבקה מלכתחילה.
רק בריאות – לכם ולחתולים!
כתבות נוספות
שתפו את המאמר:
