תפריט
דג מולי הוא מרכיב עיקרי בגידול דגי מים מתוקים, והם פופולריים בקרב אקווריסטים כבר זמן מה! דגים אלו ידועים בדרישות הטיפול הנמוכות שלהם ובמבחר רחב של מינים אפשריים לבחירה.
אבל למרות שהטיפול בהם הוא פשוט, אנו תמיד מעודדים את הבעלים לפתח בסיס ידע חזק על המין הזה. זה יעזור לך לשמור אותם מאושרים, בריאים, ולחסוך לך זמן בטווח הארוך.
מדריך זה לטיפול בדג מולי מכיל את כל מה שאתה צריך כדי להתחיל. תלמדו על הגדרת האקווריום שלהם, האוכל, תוחלת החיים ואפילו עצות הרבייה! אה, כן, אנו גם מפרטים את סוגי המוליות הנפוצים ביותר שתוכלו לשקול גם כן.
אין ספק שראיתם דג מולי ( Poecilia sphenops ) בשלב מסוים. המולי הוא אחד ממיני המים המתוקים הפופולריים ביותר. לעתים קרובות נמכרים בכמה דולרים כל אחד, הם המין המושלם למתחילים.
עם זאת, אקווריסטים ותיקים רבים נהנים מהם גם הם! המולי שליו מטבעו, נהדר עבור מיכלי קהילת מים מתוקים. קל לטפל בהם ויכולים להסתגל היטב לרוב הגדרות האקווריום הסטנדרטיות. בטבע ניתן למצוא מולי ברחבי צפון ודרום אמריקה. הם מאכלסים בדרך כלל נהרות טרופיים שזזים לאט השופעים צמחייה.
מאז כניסתם לעולם גידול הדגים, מולי הוכלאו רבות! כתוצאה מכך, אתה יכול למצוא מגוון רחב של צבעים ומינים ליהנות מהם.
כאשר רוב האנשים חושבים על דג מולי, הם מדמיינים את המולי המצוי. אמנם ישנם מספר זנים בחוץ, אך לרובם יש צורה וסגנון גוף דומים למולי המצוי.
לדגים אלה יש גוף שטוח עם ראש בצורת משולש. רחב בחלק האמצעי, הגוף מתחדד עד לנקודה צרה בחוטם. בקצה השני, הגוף מתחדד מעט לכיוון בסיס הזנב בצורת מניפה.
דג מולי זכר ונקבה די קל להבדיל- הזכרים בדרך כלל קטנים יותר ויש להם סנפיר אנאלי מחודד. סנפיר פי הטבעת של הנקבה רחב ומנופף. לנקבות רבות יש גם כתם "כבד" גלוי, וזה המקום שבו הן מחזיקות את הצאצאים שלהן במהלך ההריון.
על פי הדיווחים ישנם כ-39 מינים שונים. להלן רק כמה מהפופולריים יותר. אם אתם מחפשים משהו קצת פחות פופולרי, כנראה שתצטרכו לחפור קצת (מכיוון שהם אולי לא נמצאים בחנות הדגים המקומית שלכם).
כפי שאתה יכול לנחש, המולי האלה מכוסים בשחור! אולי תראה כמה כתמי צהוב או כתום על הסנפירים, אבל רוב הגוף שחור טהור.
למולי המפרש יש את צורת הגוף הסטנדרטית. עם זאת, סנפיר הגב גבוה בהרבה ונמתח עד לבסיס הסנפיר הזנב. ניתן למצוא זני מפרש בצבעים רבים (כולל שחור).
מולי בלון נקראים כראוי על שם הבטן שלהם. גם כשאינה בהריון, הבטן מקבלת צורה עגולה ובולבוסית. כמו הספיר, צבעים שונים של כדורי בלון זמינים.
למולי lyretail יש סנפיר יפהפה. הוא מציג את אותה צורה מאווררת כמו מולי אחרים. עם זאת, לחלק העליון והתחתון יש קרניים ארוכות כדי ליצור מראה מפוצל.
פופולרי מאוד בחנויות דגים, מולי Dalmation מכוסה בצבע בסיס של לבן. כתמי שחור מעטרים את הגוף, וגורמים לו להיראות כמו כלב דלמציה. Mollies Dalmation יכול להיות סטנדרטי, lyretail, בלון, או sailfin!
מולי דובלון זהב הוא עוד מין שנרכש לעתים קרובות. החצי הקדמי של גופו בצבע צהוב תוסס, והחצי התחתון שחור טהור.
אורך החיים הממוצע של דג מולי הוא כשלוש עד חמש שנים. למרות שהם לא מיני המים המתוקים הארוכים ביותר שיש בחוץ, יש קצת מקום להתנועע בהתאם למין שאתה מקבל.
איכות הטיפול שתספק גם תשפיע באופן משמעותי על תוחלת החיים שלהם. בעודם עמידים, מולי נוטים למחלות מסביבה מתוחזקת בצורה גרועה בדיוק אותו הדבר.
מינים מסוימים של מולי רגישים יותר לתנאי מים גרועים מאחרים. מה שמוביל לתוחלת חיים קצרה בהרבה. בעוד שהמטרה שלך צריכה להיות תמיד לספק את הטיפול הטוב ביותר האפשרי, מומלץ להבין פרטים על המין הספציפי שבבעלותך.
ארבעה עד ארבעה וחצי סנטימטרים הם טווח הגדלים הרגיל של מולי מגודל. אורך זה די ניתן לניהול, ומאפשר להחזיק אותם באקווריומים קטנים למדי. זני מפרש יכולים להיות גדולים עוד יותר. לרוב הם יגיעו לאורכים הקרובים יותר לחמישה או שישה אינצ'ים.
טיפול בדג מולי הוא משהו שכמעט כל אחד יכול לעשות. הם לא דורשים הרבה עבודה כדי לשמור על בריאותם, מה שהופך אותם לבחירה מצוינת עבור כל מי שמעוניין להתחיל עם גידול דגים. כל עוד אתה פועל לפי הנחיות הטיפול הבאות, המולי שלך אמור לשגשג!
הודות לגודלם הקטן, מולי מסתדר מצוין באקווריומים קטנים ובינוניים. רוב דגי המולי יכולים לחיות באושר בגודל מיכל קטן כמו 10 ליטר.
ההמלצה הזו לגודל מיכל מתאימה מספיק עבור עד ארבע מולי, אם כי מיכל גדול יותר תמיד מוערך אם יש לך קצת מקום נוסף. עבור קבוצה גדולה יותר, אתה צריך להגדיל את גודל המיכל לפחות בשלושה ליטרים של נפח לכל דג.
בית הגידול של מולי בטבע יכול להשתנות לא מעט. לדגי מים מתוקים אלו תפוצה טבעית רחבה. בעוד שרובם נמצאים בנהרות, הם יכולים גם לשחות לתוך מים מלוחים או אפילו לאוקיינוס הפתוח לתקופות קצרות!
ככלל, מולי מאוד מסתגלים. הם אוהבים מים חמים, pH ניטרלי ומים קשים. בניגוד למה שחושבים, אין צורך במלח במים כדי לשמור על בריאות הדגים הללו. הם חיים בסדר גמור בסביבות מים מתוקים טהורים כל חייהם.
פרמטרי מים מדויקים עשויים להשתנות בהתאם למין שאתה מקבל, אבל הנה כמה קווי בסיס טובים שיעבדו עבור רוב המולי.
אנו ממליצים לכל האקווריסטים לצאת ולקבל ערכת בדיקת מים אמינה (ומדויקת). זה יהיה חבל ההצלה שלך בכל הנוגע להבנת מצב הטנק שלך במבט חטוף, וביצוע התאמות בעת הצורך.
מולי מסתדרים היטב עם תפאורה טבעית המחקה את הנהרות הטרופיים שהם מאכלסים בטבע. זה אומר להוסיף הרבה צמחים והרבה מקומות לחפש מחסה. בתחתית המיכל שלך, הוסף מצע חול או חצץ. מולי מבלים את רוב זמנם בחלק האמצעי והעליון של עמוד המים. הם לא יבלו יותר מדי זמן ליד המצע.
בעזרת המצע כעוגן, הוסיפו מספר צמחים חיים (מולי משתמשים בצמחים אלה למקלט). זה טוב לספק צמחים גבוהים יותר כמו אנוביה, כמו גם זנים קצרים יותר כמו שרך ג'אווה. כאשר אתה מסדר את הצמחים, מקם אותם לאורך היקף האקווריום כך שעדיין יהיה שטח שחייה פתוח.
לבסוף, סגרו את העיצוב עם כמה סלעים, מערות ועצי סחף. פריטים אלה יספקו מחסה נוסף. בנוסף, הם יכולים לפתח אצות עבור המולי שלך לנשנש.
תאורה לאקווריום רגילה זה בסדר. מולי לא בררנים לגבי רמות התאורה, אבל אתה צריך אורות כדי לשמור על בריאות הצמחים.
דבר אחד שתצטרכו הוא מערכת סינון חזקה מכיוון שמולי הם יצרני פסולת גדולים. קבוצה קטנה יכולה בקלות להעלות את רמות האמוניה והחנקה לרמות לא בריאות. בחר פילטר לאקווריום חזק שיכול להכיל הרבה ביומדיה. מסנני ספוג פנימיים או חיצוניים נוספים הם גם נהדרים.
כמו כל דג אחר, מולי יכול לסבול ממחלות. ישנן כמה מחלות ייחודיות שאתה צריך להיזהר מהן. אלה כוללים מחלת מולי ועצירות.
מחלת מולי, המכונה גם "שימי" היא משהו שצריך להיות מודע אליו. זה מתרחש כאשר פרמטרי המים אינם יציבים. אקווריסטים רבים מבחינים במחלה עם שינויי טמפרטורה קיצוניים או קוצי אמוניה.
עם המחלה, דג המולי אינו מסוגל לשחות כראוי. במקום זאת, הם "שימיים" ומתנועעים במקום אחד. החדשות הטובות הן שרוב הדגים נרפאים במהירות לאחר תיקון התנאים.
עצירות היא בעיה המשפיעה על מולי בלון. צורת הגוף של דג זה גורמת לאיברים דחוסים. אכילה מרובה מדי או מהירה מדי עלולה לגרום לעצירות שעלולה להיות מסוכנת, לכן עליך לשמור על הרגלי האכילה שלהם.
מעבר לשתי הבעיות הללו, מולי יכול לסבול גם ממחלות מים מתוקים נפוצות. הם יכולים לחוות Ich, זיהומים חיידקיים, זרמים וטפילים.
מולי דגים צורכים בעיקר מזון צמחי. למרות שהם לא נחשבים לאוכלי אצות גדולים, הם אוהבים לנשנש אותו לעתים קרובות. אתה יכול למצוא אותם משתמשים בשפתיים שלהם כדי לגרד אותו מסלעים, עץ וזכוכית.
מעבר לאצות, הדגים האלה נהנים מירקות מולבנים כמו חסה, תרד וקישואים.
גם חטיף עתיר חלבון מדי פעם מוערך. מולי יקבל תולעי דם חיות או קפואות, דפניות ושרימפס מלח. בנוסף ליתרונות התזונתיים שלהם, מזונות חיים מספקים כמה גירוי נחוץ בזמן ההאכלה. זה רעיון טוב לנסות ולהטמיע אותו בתזונה של הדגים מדי פעם.
למען הפשטות, פתיתים מסחריים יבשים וכדורים הם מקור מזון טוב לשקול גם כן. חפשו אוכל לדגים מאוזן מבחינה תזונתית של מותגים מכובדים!
בסך הכל, מולי הם דגים נוחים. הם שלווים ומסתדרים עם אחרים.
מולי הם דג להקה, אז הם צריכים להיות בנוכחות אחרים כדי להרגיש בנוח. כדאי לשמור על קבוצה של לפחות ארבעה דגים לכל הפחות. קבוצה גדולה עוד יותר עדיפה אם אפשר!
הדגים האלה יתקבצו כדי לחקור את המיכל ולשחות סביב כיחידה אחת. ואז, הם ילכו ויעשו את שלהם.
יש לך הרבה אפשרויות אם אתה מחפש ליצור טנק קהילתי רב-מינים. מולי מסתדר עם כמעט כל דבר! כל עוד חברי הטנק האחרים שלווים, למולי לא תהיה שום בעיה לחיות איתם.
הימנע מכל דג שידוע כמפגין התנהגות תוקפנית. כמו כן, נסו לשמור על דגים בגודל דומה. דגים גדולים יותר יכולים להציק או אפילו לנסות לאכול את המולי שלך.
דגי מולי גם יסתדרו די טוב עם רוב השרימפס והחלזונות באקווריום מים מתוקים. באמת יש לך הרבה אפשרויות!
תהליך גידול דגי מולי מעניין ומהנה במיוחד למעוניינים. לא רק זה, אלא שהם מתרבים הרבה! מולי בריא יכול להוליד דגיגים חדשים מספר פעמים במהלך חייהם. לעתים קרובות, זה מתרחש ללא התערבות של בני אדם.
כתבות נוספות
שתפו את המאמר:
