קטן בגוף, גדול באופי ומכוסה בפרווה שקשה להתעלם ממנה – פומרניין שפיץ (Pomeranian) הוא אחד מגזעי הכלבים הקטנים והמוכרים בעולם. המראה השועלי, הזנב השעיר, הפרווה השופעת והאופי הערני הפכו אותו לכלב אהוב במיוחד, אבל מאחורי המראה המתוק מסתתר כלב חכם, פעיל ובטוח בעצמו שזקוק לחינוך, פעילות וטיפוח קבוע.
אם אתם שוקלים לצרף פומרניין למשפחה או שכבר יש לכם אחד בבית, כדאי להכיר את הגזע קצת יותר לעומק. מה האופי שלו? האם הוא מתאים לילדים? כמה הוא נובח? איך מטפלים בפרווה המרשימה ומה חשוב לדעת על התזונה והבריאות שלו? ריכזנו עבורכם את כל מה שחשוב לדעת.
| מאפיין | פומרניין |
|---|---|
| קבוצת גזע | כלב זעיר (Toy), ממשפחת כלבי השפיץ |
| משקל טיפוסי | כ-1.4-3.2 ק"ג לפי תקן AKC |
| גובה | כ-15-18 ס"מ לפי AKC |
| תוחלת חיים | כ-12-16 שנים |
| פרווה | כפולה, צפופה ושופעת |
| אופי אופייני | ערני, סקרן, תוסס ונועז |
| רמת פעילות | פעיל ביחס לגודלו |
| טיפוח | דורש הברשה וטיפול קבועים |
הפומרניין הקטן שאנחנו מכירים כיום קשור למשפחה גדולה בהרבה – משפחת כלבי השפיץ. שמו מגיע מאזור פומרניה ההיסטורי שבמרכז אירופה, הנמצא כיום בחלקים מפולין ומגרמניה.
אבותיו היו כלבים מטיפוס שפיץ שהיו גדולים משמעותית מהפומרניין המודרני. לאורך השנים התפתח הגזע לכיוון של כלב לוויה קטן יותר, והמראה הזעיר והשופע שמזוהה איתו כיום הפך בהדרגה למאפיין מרכזי שלו.
מי שתרמה רבות לפופולריות של הגזע הייתה המלכה ויקטוריה, שגידלה פומרניינים והציגה אותם בתערוכות. הפופולריות שלהם גדלה, ומאז הפומרניין הפך מכלב שהיה מוכר בעיקר בקרב חובבי הגזע לאחד מכלבי ה-Toy המזוהים בעולם.
כן. פומרניין הוא בעצמו כלב ממשפחת השפיץ, ולכן "פומרניין שפיץ" או "שפיץ פומרני" אינם גזע נפרד.
המונח שפיץ מתייחס לקבוצה רחבה של כלבים בעלי מאפיינים חיצוניים דומים, כמו אוזניים זקופות, פנים מחודדות יחסית, פרווה כפולה וזנב שעיר שנישא מעל הגב. הפומרניין הוא למעשה אחד הנציגים הקטנים ביותר של המשפחה הזו.
לכן אין צורך לחפש הבדלים בין "פומרניין" ל"פומרניין שפיץ" מבחינת כמות הפרווה, האופי או מבנה הראש – ברוב המקרים מדובר פשוט בשמות שונים לאותו גזע.
אחד הדברים שהופכים את הפומרניין לכלב שקל לזהות הוא השילוב בין גוף זעיר, פרווה שופעת ומראה ערני שמזכיר מעט שועל. הפרווה הכפולה מעניקה לו נפח גדול ביחס לממדי הגוף, ולכן לעיתים הוא נראה גדול יותר מכפי שהוא באמת.
המאפיינים הבולטים במראה של הפומרניין כוללים:
למרות הפרווה המרשימה, מתחת לכל הנפח הזה נמצא כלב קטן ועדין מבחינה פיזית, ולכן חשוב להתאים גם את אופן המשחק, ההרמה והציוד לממדים שלו.
פומרניין הוא כלב אינטליגנטי שיכול ללמוד במהירות, במיוחד כאשר האימון קצר, עקבי ומהנה. דווקא בגלל שהוא קטן וחמוד, בעלי כלבים לפעמים מאפשרים לו התנהגויות שלא היו מקבלים מכלב גדול – קפיצה על אנשים, נביחות ממושכות, משיכה ברצועה או דרישה בלתי פוסקת לתשומת לב.
גודל הכלב לא משנה את הצורך בגבולות ובהרגלים ברורים.
כדאי להתחיל כבר בגיל צעיר עם לימוד השם, עשיית צרכים, הגעה כשקוראים לו, הליכה ברצועה, הישארות רגועה לבד לפרקי זמן המתאימים לגילו וחשיפה הדרגתית לאנשים, כלבים, קולות ומקומות חדשים.
חיזוקים חיוביים עובדים היטב באילוף. אפשר להשתמש במגוון חטיפים לכלבים קטנים שקל לתת במהירות במהלך האימון. אצל פומרניין חשוב במיוחד שהחטיפים יהיו קטנים, משום שגם כמה חטיפים יכולים להוסיף כמות משמעותית של קלוריות ביחס לגופו הזעיר.
לפומרניין יש נטייה להיות כלב ערני וקולי יחסית. הוא עשוי לנבוח כשהוא שומע רעשים, רואה אנשים או כלבים, מתרגש או מנסה להשיג תשומת לב.
עם זאת, נביחות אינן משהו שפשוט חייבים לקבל משום שזה "האופי של הגזע". אפשר ללמד את הכלב כיצד להגיב בצורה רגועה ולמנוע מצבים שבהם הנביחות הופכות להרגל.
כדאי לזהות קודם למה הכלב נובח. שעמום, התרגשות, חשש, שמירה על הבית ודרישה לתשומת לב דורשים דרכי התמודדות שונות.
פומרניין אולי קטן, אבל הוא בהחלט לא קישוט לספה. הוא זקוק לפעילות גופנית ולגירוי מחשבתי באופן קבוע.
עבור רוב הכלבים אין צורך בפעילות אינטנסיבית במיוחד. טיולים, משחקים בבית, תרגילי אילוף ומשחקי חשיבה יכולים לספק שילוב טוב של פעילות פיזית ומנטלית.
צעצועים לכלבים יכולים לעזור להוסיף עניין לשגרה, במיוחד משחקי חיפוש מזון וצעצועים שמעודדים את הכלב לחשוב ולעבוד כדי להגיע לתגמול.
בגלל המבנה הזעיר שלו, כדאי להיזהר מנפילות ומקפיצות חוזרות ממקומות גבוהים כמו מיטות וספות.
אי אפשר לדבר על פומרניין בלי לדבר על הפרווה. היא אחד מסימני ההיכר המרשימים ביותר של הגזע, אבל כדי לשמור עליה במצב טוב צריך להשקיע בטיפוח באופן קבוע.
לפומרניין יש פרווה כפולה – שכבה תחתונה צפופה ושכבה חיצונית ארוכה יותר. ללא הברשה מתאימה עלולים להיווצר קשרים וסבכים, במיוחד באזורים שבהם יש חיכוך.
מומלץ להבריש את הפרווה מספר פעמים בשבוע בהתאם לצורך, ובתקופות של נשירה ייתכן שיהיה צורך להבריש בתדירות גבוהה יותר. חשוב שההברשה תגיע בעדינות גם לשכבות הפנימיות ולא תעבור רק על פני הפרווה.
שגרת הטיפוח צריכה לכלול גם גזירת ציפורניים לפי הצורך, בדיקת האוזניים, שמירה על היגיינת הפה ורחצה עם שמפו לכלבים כאשר יש צורך בכך.
גור פומרניין הוא קטן ועדין במיוחד. עוד לפני שהוא מגיע הביתה, כדאי להכין עבורו אזור בטוח ולהרחיק כבלים, חפצים קטנים, פתחים ומקומות שמהם הוא עלול ליפול.
בבית כדאי להכין מראש:
גדר גורים יכולה להיות כלי שימושי לניהול הסביבה כאשר אי אפשר להשגיח על הגור באופן מלא, אך היא אינה מקום שבו הגור אמור לבלות את רוב היום. הוא עדיין זקוק למשחק, למידה, מנוחה, פעילות ואינטראקציה.
למרות גודלו הזעיר, לפומרניין יש צרכים תזונתיים שחשוב להתאים בצורה מדויקת. המזון צריך להיות מלא ומאוזן ולהתאים לגיל, למשקל, לרמת הפעילות ולמצבו הבריאותי של הכלב. אין צורך לבחור מזון לכלבים לפי תמונת האריזה – ההרכב וההתאמה לכלב חשובים הרבה יותר.
בגלל גודלו, מזון המיועד לכלבים מגזעים קטנים יכול להיות בחירה נוחה. הכופתיות בדרך כלל קטנות יותר ומתאימות לפה וללסת של כלב קטן, והפורמולה מותאמת לצרכים של כלבים בממדים אלה. חשוב גם להתאים את המזון לשלב החיים. גור פומרניין זקוק למזון גורים שתומך בגדילה ובהתפתחות, בעוד שכלב בוגר או מבוגר זקוק להרכב שמתאים לשלב החיים שלו.
אין כמות אחת שמתאימה לכל הפומרניינים. הכמות היומית תלויה לא רק במשקל, אלא גם בגיל, ברמת הפעילות, במצב הגוף ובערך הקלורי של המזון הספציפי.
נקודת התחלה טובה היא טבלת ההאכלה שמופיעה על אריזת המזון, ולאחר מכן כדאי לעקוב אחר המשקל ומצב הגוף של הכלב ולהתאים את הכמות במידת הצורך. אם הפומרניין עולה או יורד במשקל ללא כוונה, או אם לא ברור כמה נכון להאכיל אותו, מומלץ להתייעץ עם וטרינר.
חשוב לקחת בחשבון גם את החטיפים. אצל כלב ששוקל קילוגרמים בודדים, כמה חטיפים במהלך היום יכולים להוות חלק משמעותי מהצריכה הקלורית שלו. לכן כדאי להשתמש בחטיפים קטנים ולכלול אותם כחלק מהכמות היומית הכוללת.
אין סוג מזון אחד שמתאים לכל הפומרניינים. אפשר לבחור מזון יבש, מזון רטוב או לשלב בין השניים, כל עוד המזון מלא ומאוזן, מתאים לכלב והכמות הכוללת מחושבת נכון.
| סוג המזון | יתרונות אפשריים | מה חשוב לדעת? |
|---|---|---|
| מזון יבש לכלבים | נוח למדידה, אחסון והגשה | כדאי לבחור כופתיות בגודל שנוח לכלב לאכול |
| מזון רטוב / שימורים לכלבים | מכיל יותר לחות ובדרך כלל בעל מרקם רך | יש להתחשב בכמות הקלוריות ובכמות היומית |
| מזון טבעי לכלבים | מגיע במגוון מתכונים ומרכיבים | חשוב לוודא שמדובר במזון מלא ומאוזן שמתאים לכלב |
אם משלבים מזון יבש ורטוב, לא מומלץ לתת את המנה היומית המלאה של שניהם יחד. יש להתאים את הכמויות כך שסך הקלוריות יתאים לצרכים של הכלב.
גם מזון טבעי לכלבים צריך לבחור לפי ההרכב, הערך התזונתי וההתאמה לכלב ולא רק משום שהוא מוגדר "טבעי". לעומת זאת, אם רוצים לבסס את התזונה על אוכל ביתי, חשוב לבנות תפריט מאוזן בעזרת איש מקצוע כדי להימנע מחוסרים או מעודפים תזונתיים.
ולבסוף, לא כל מה שנמצא במטבח מתאים לקערה של הפומרניין. יש להרחיק מזונות מסוכנים לכלבים, ובהם שוקולד, ענבים וצימוקים, בצל, שום ומוצרים המכילים קסיליטול.
פומרניין הוא בדרך כלל כלב בעל תוחלת חיים ארוכה, אך כמו גזעים רבים גם אצלו קיימת נטייה למצבים בריאותיים מסוימים. המשמעות אינה שכל פומרניין יסבול מהם, אלא שכדאי להכיר את הסימנים האפשריים ולהיות ערניים לשינויים בהתנהגות, בתנועה, בנשימה או במראה הכלב.
מעקב וטרינרי שגרתי, שמירה על משקל תקין, תזונה מתאימה וטיפול נכון בשיניים ובפרווה יכולים לסייע בשמירה על בריאותו לאורך השנים. אם מופיע סימן חריג שנמשך או מחמיר, חשוב לפנות לבדיקה ולא לנסות לאבחן את הבעיה לבד.
| בעיה נפוצה | למה כדאי לשים לב? | מה עושים? |
|---|---|---|
| לוקסציה של פיקת הברך | צליעה, דילוג בזמן הליכה או הרמה פתאומית של רגל אחורית | מומלץ לפנות לווטרינר לבדיקה ואבחון |
| מחלות שיניים וחניכיים | ריח רע מהפה, הצטברות אבנית, חניכיים אדומות או קושי באכילה | להקפיד על היגיינת הפה ובדיקות תקופתיות |
| קריסת קנה הנשימה | שיעול יבש או חריג, צפצופים ולעיתים קושי בנשימה | סימנים נשימתיים מצריכים בירור וטרינרי |
| בעיות עור ופרווה | גרד, קרחות, דלילות בפרווה או נשירה שאינה רגילה | חשוב לברר את הסיבה לפני שמתחילים טיפול |
| בעיות עיניים | אודם, דמעת מוגברת, הפרשות, מצמוץ או אי־נוחות | שינוי מתמשך בעיניים מצדיק בדיקה וטרינרית |
בגלל הלסת הקטנה והשיניים הצפופות יחסית, בריאות הפה היא נושא חשוב אצל פומרניין. הצטברות של רובד חיידקים ואבנית עלולה להתפתח עם הזמן לדלקת חניכיים ולמחלת חניכיים, ולכן עדיף להתחיל בשגרת היגיינה עוד כשהכלב צעיר ולא לחכות להופעת ריח רע מהפה או קושי באכילה.
צחצוח שיניים קבוע באמצעות מברשת ומשחת שיניים המיועדות לכלבים הוא הבסיס לשגרת הטיפול. ניתן לשלב גם חטיפים דנטליים לכלבים שמתאימים לגודל הפומרניין, לצד בדיקות תקופתיות אצל הווטרינר. חטיפים דנטליים יכולים להיות תוספת לשגרת היגיינת הפה, אך אינם מחליפים צחצוח ובדיקה מקצועית.
פומרניין יכול להיות כלב משפחה נהדר, אבל הגודל הזעיר שלו מחייב זהירות. הוא אינו צעצוע, וגם כלב חברותי עלול להיפגע אם ילד מרים אותו בצורה לא נכונה, מפיל אותו או משחק איתו באופן גס.
במשפחה עם ילדים חשוב ללמד אותם לתת לכלב לגשת אליהם, לא למשוך בפרווה או בזנב, לא להפריע לו בזמן אכילה ושינה ולא להרים אותו ללא צורך. עם ילדים צעירים במיוחד, אינטראקציה עם הכלב צריכה להיות בהשגחת מבוגר.
מעבר לבדיקות תקופתיות אצל הווטרינר, חלק גדול מהשמירה על הבריאות של הפומרניין מתרחש בשגרה היומיומית בבית. תזונה שמתאימה לגילו ולגודלו, שמירה על היגיינת הפה, טיפוח הפרווה, פעילות ומשחק – כל אלה עוזרים לספק לו את התנאים שהוא צריך לאורך השנים.
בפט בסט תוכלו למצוא מגוון מוצרים שיכולים להשתלב בשגרת הטיפול בפומרניין שלכם, החל מאוכל לכלבים ומזון המותאם לכלבים מגזעים קטנים, חטיפים לכלבים ומוצרים לשמירה על היגיינת הפה ועד צעצועים וציוד לכלבים. כך תוכלו להתאים את המוצרים לגיל, לגודל ולצרכים האישיים של הפומרניין ולבנות עבורו שגרת טיפול נוחה ומסודרת.
פומרניין שפיץ הוא כלב קטן עם נוכחות גדולה. הוא חכם, ערני, סקרן, פעיל ומאוד מעורב בחיי המשפחה. הפרווה המרשימה והמראה המתוק הם רק חלק מהסיפור – כדי לגדל אותו נכון צריך להשקיע גם באילוף, פעילות, טיפוח, תזונה ושמירה על הבריאות.
עם שגרה נכונה, גבולות ברורים והרבה פעילות משותפת, הפומרניין יכול להיות בן לוויה נהדר במשך שנים רבות.
באתר זה נעשה שימוש בעוגיות לצורך תפעול תקין ושיפור חוויית המשתמש. המשך השימוש באתר מהווה הסכמה לשימוש זה. לפרטים נוספים ראו מדיניות פרטיות.
