תפריט
הדוברמן פינצ'ר הוא גזע כלבים בינוני-גדול בעל חזה עמוק עם מראה חלק וחזק. דוברמנים (הנקראים גם "דובס" או "דוביים") הם חסרי פחד, נאמנים ואינטליגנטיים ביותר. תכונות אלו הופכות אותם לכלבי משטרה, מלחמה וכלבי שמירה אידיאליים. אך הם גם בני לוויה מצטיינים.
דוברמנים מאומנים היטב בדרך כלל מסתדרים מצוין עם ילדים ובמצבים חברתיים שונים, והם יכולים להיות כלבי טיפול נהדרים. הטמפרמנט של הגזע ידוע בדרך כלל כצייתן אך מגן. הדוברמן, שגודל לראשונה בגרמניה, זכה למוניטין של כלב שמירה אכזרי (וזה בהחלט יכול להיות). עם זאת, הגזע הוא בדרך כלל עדין למדי ולא אגרסיבי מטבעו.
אמנם יש להם מראה מאיים, אבל דוברמן פינצ'ר הם גזע חביב ואינטליגנטי שמתאים היטב למגוון מצבי חיים שונים. דוברמנים הם פעילים וחרוצים. המוניטין שלהם ככלבי שמירה הופך אותם לבחירה מצוינת עבור משפחות או בעלים המתגוררים על חלקות אדמה גדולות.
הפינצ'ר דוברמן הופיע כזן בגרמניה בסביבות תחילת המאה ה-20. קרל פרידריך לואי דוברמן, שעל שמו נקרא הגזע, פיתח את הגזע מתוך הרצון לכלב לוויה וכלב שמירה בינוני. בנוסף להיותו גובה מס, דוברמן הפעיל את הלירה המקומית של הכלבים והייתה לו גישה למגוון כלבים לשימוש בתוכנית הגידול שלו. מאמינים שמקורו של הדוברמן מגזעים כמו רוטוויילר, טרייר שחור ושזוף, פינצ'ר גרמני ואולי הגרייהאונד.
הפינצ'ר דוברמן זכה להערכה בזכות האינטליגנציה הגדולה, הנאמנות והיכולות האתלטיות שלו. במהלך השנים, הגזע עבד בחריצות ככלב מלחמה ומשטרה אך גם נשאר בן לוויה נאמן לרבים.
הגזע הוא שרירי ואתלטי, בעל כוח וסיבולת רבים. עד כדי כך שהוא שימש היסטורית ככלב הרשמי של חיל הנחתים במהלך מלחמת העולם השנייה. עשרים וחמישה דוברמנים שמתו בלחימה עם חיילים בגואם זוכים לכבוד באנדרטת כלבי המלחמה במלחמת העולם השנייה בבית הקברות הלאומי לכלבי מלחמה בבסיס הצי גואם.
לבני דוברמנים, זנבותיהם הוסרו באופן מסורתי זמן קצר לאחר הלידה, ומאוחר יותר, אוזניהם נקצצו (קוצרו בניתוח כדי לגרום להם לעמוד זקוף). המחלוקת רבה סביב הנוהג של חיתוך אוזניים ועיגון זנב אצל כלבים, כולל הדוברמן. מדינות מסוימות למעשה הוציאו את השיטות הללו אל מחוץ לחוק. אך בעוד שהן עדיין מותרות בארה"ב, אנשים רבים בוחרים לשמור על האוזניים הטבעיות של הדוברמנים שלהם.
למרות שאנשים רבים חושבים על דוברמנים כעל כלבים רציניים, הם למעשה יכולים להיות קצת שובבים ומבולבלים לפעמים, במיוחד בתור גורים. הם ייטיבו עם ילדים ויהנו לשחק ביחד כל עוד הילד מספיק גדול כדי להתייחס לכלב בהתחשבות. ובכל זאת, הם גם מאומנים בקלות ויש להם את הדחף ללמוד לצד הבעלים שלהם.
לרוב הדוברמנים יש רמת אנרגיה גבוהה למדי ודורשים פעילות גופנית רבה על מנת להישאר בריאים. בגלל האתלטיות הטבעית שלהם, כמה הליכות או ריצות נמרצות בכל יום יעזרו לשמור על דוברמן בכושר טיפ-טופ. החצר שלך צריכה להיות מגודרת היטב, כך לדוברמן שלך יהיה מקום לשוטט ולשחק. עם זאת, גזע זה יכול להצטנן במזג אוויר קר, אז אל תשאיר אותו בחוץ כל הזמן. הכלב שלך ירצה להיות חלק מחיי המשפחה שלך ולא לבד בחוץ.
לדוברמן פרווה קצרה וחלקה הדורשת מעט מאוד טיפוח. אתה יכול להבריש אותו פעם בשבוע או לשפשף את הפרווה שלו במגבת רטובה. אין צורך לרחוץ את הכלב לעתים קרובות, רק כאשר הוא מתלכלך או מפתח ריח. אם האוזניים נשמרות טבעיות (לא חתוכות), יש להקדיש תשומת לב נוספת לשמירה על ניקיון האוזניים. גזוז את הציפורניים של הכלב מדי חודש כדי למנוע מהן להתפצל או להיקרע וצחצח את השיניים לפחות כמה פעמים בשבוע כדי לסייע במניעת מחלות חניכיים ובעיות שיניים אחרות. קיימים מגוון מוצרי טיפוח והגיינה לכלבים שיעזרו לכם במשימה זו.
הדוברמן חכם מאוד ולומד די בקלות. הכשרה נכונה חיונית לחלוטין לגזע זה כדי להבטיח התנהגות טובה. סוציאליזציה חשובה באותה מידה, כך שהכלב אינו מפחד או אגרסיבי מדי. עדיף להחזיק את הכלב ברצועה כשאתה יוצא לטיול. דוברמן יכול להיות תוקפני כלפי כלבים אחרים שאינם חלק ממשפחתם, ומתגוננים אם הם חושבים שאתה תחת איום. ייתכן שהם לא יתקבלו בברכה בגן כלבים אם הם מפגינים התנהגות זו. כמו כן, אנשים רבים חוששים מגזע זה ויהיה להם יותר נוח בסביבה אם הכלב ברצועה.
מגדלים אחראיים שואפים לשמור על תקני הגזע הגבוהים ביותר כפי שנקבעו על ידי מועדוני כלבייה כמו AKC. כלבים שגדלו לפי סטנדרטים אלה נוטים פחות לרשת מצבים בריאותיים. עם זאת, כמה בעיות בריאות תורשתיות יכולות להתרחש אצל דוברמן.
יש להאכיל דוברמנים שתי ארוחות בכל יום, עם עד שלוש וחצי כוסות מזון יבש לכלבים ביום. הכמות שכלב צריך תהיה תלויה בגודל, רמת פעילות, גיל וגורמים נוספים. שתי ארוחות קטנות יותר מאשר ארוחה אחת גדולה יכולה לסייע במניעת גזים ונפיחות. זה יכול להפוך למצב חירום רפואי אם הבטן מתפתלת כדי לנתק את אספקת הדם.
הקפידו לעקוב אחר משקל הכלב. שכן, השמנת יתר עלולה להפחית את תוחלת החיים של הכלב שלכם ולתרום לסיכון של מצבים בריאותיים אחרים. שוחח על הצרכים התזונתיים של הכלב שלך עם הווטרינר כדי לקבל המלצות ספציפיות עבור חיית המחמד שלך.
כתבות נוספות
שתפו את המאמר:
