כלבים מאז ומעולם הצטיירו כ'חברו הטוב ביותר של האדם', ככאלה שיעשו כל שביכולתם על מנת שאותו חיוך רחב ומוכר לא ירד מפניהם של הבעלים האוהבים והכה נאהבים שלהם; אך האם עצרתם פעם וחשבתם כיצד היחסים האלו, שברוב המוחלט של המקרים יהיו הדדיים לחלוטין, למעשה התפתחו לכאלה הדוקים ובלתי ניתנים להפרדה?
הרי לא קיימות מערכות יחסים אשר דומות ולו במעט ליחסים שבין חברו הטוב של האדם לביננו; אנחנו עובדים עם סוסים, 'מעסיקים' פרות ותרנגולות כיצרניות מזון ואפילו נהנים מנוכחותן של לא מעט ציפורים ומעופפים אשר שוהים בקרבתנו על בסיס קבוע, אך אף לא אחת מהן משתווה ומזכירה את קשרינו ההדוק עם חברינו ההולכים על ארבע המקסימים.
בדיוק כפי ששני צבעי יסוד המתערבבים זה בזה, יוצרים צבע אחד מיוחד ומקורי – כך גם עולמנו אשר נמשל לאותו צבע קסום ומיוחד, נוצר מאותם יחסים אנושיים מדהימים בין אנשים לכלבים. אך האם מדובר ביחסי אהבה טהורים או שמא ביחסים תלותיים שמשרתים את שני הצדדים? האם אנחנו זקוקים לחברינו הכלבים יותר מאשר הם לנו או להפך?
אז כפי שכבר וודאי יכולתם לנחש, התשובה לשאלה הנ"ל היא ללא ספק לא! לא מדובר ביחסים 'מנצלים' כפי שניתן לזהות בלא מעט מערכות יחסים שבין יצורים חיים בטבע, אלא ביחסי הערצה שרק הולכים ומתגברים עם השנים כתוצאה ישירה מאהבה חסרת תנאים.
חברו הטוב ביותר של האדם, אשר במקור הגיח לעולמנו כתוצר ישיר לתהליך הביות שנעשה לזאבים על ידי בני אדם כמה אלפי שנים קודם לכן, מתאפיין גם הוא, בדומה מאוד אלינו, בגן (gen) מיוחד שלמעשה מעניק לאותו בעל חיים את היכולת לאהוב וכתוצאה מכך – להיות נאהב.
אז נכון שלאבות אבותינו לא היו את האמצעים הנדרשים על מנת לאבחן את אותו 'גן חברותי' באותה תקופה, אך הם ללא ספק ידעו להבחין במבט האנושי הכה חודר לו הם זכו מאותם זאבים 'מיוחדים' במפגשים החוזרים ונשנים שלהם – אותם זאבים אשר זכו לשם 'כלבים'.
בנוסף לכך, בני האדם ראו בזאבים 'החדשים' כלי עבודה נהדר למטרות ציד, שמירה וכו'; אלא שבמהלך השנים, עם התפתחות הטכנולוגיה והפיכתה לחלק בלתי נפרד מהחברה בה אנו חיים, יותר ויותר אנשים הפסיקו לעשות שימוש בכלביהם למטרות עבודה – דבר אשר היה עלול להשפיע רבות, שלא נאמר להרוס לגמרי, את היחסים ההדוקים שבין חברו הטוב של האדם לביננו.
אולם, למרות כל אותן תחזיות הגיוניות למדיי יש לומר, לשמחתנו הרבה נוכחנו להתוודע בדיוק להפך הגמור – מערכת היחסים רק השתבחה והתחזקה עם השנים והוכיחה בשנית שאכן מדובר בקשר טבעי שנולד לקרות. חברו הטוב ביותר של האדם הפך לסמל של נתינה ודאגה עבור לא מעט עמים ברחבי הגלובוס, אריסטוקרטים החלו לראות בכלביהם בני משפחה לכל דבר ועניין ולא מעט אנשים שפסחו מן העולם השאירו בצוואתם סכומי כסף וקניין בלתי מבוטלים לחבריהם ההולכים על ארבע.
נכון להיום, חברינו הכלבים הם הקרניבורים היבשתיים הנפוצים ביותר שניתן למצוא ברחבי כדור הארץ כשהם מונים לא פחות מ-900 מיליון כלבים(!!) – נתון משוגע, בטח בהתחשב בעובדה שעד לפני כמה אלפי שנים, אותו בעל חיים כלל לא היה קיים כביכול.
אחת החותמות היותר ממשיות שניתן למצוא בכל הקשור לעלייתו התודעתית של חברו הטוב של האדם, מלבד לסכומי הכסף האדירים אותם נדרשים להוציא בעלי כלבים כחלק מגידול שוטף שלהם, הוא אותו הוריקן, הידוע בשם 'קטרינה', אשר פקד את ניו אורלינס בשנת 2005 ולמעשה גרף בעקבותיו תגובות חילוץ והצלה של לא מעט בעלי כלבים עבור חבריהם ההולכים על ארבע שזכו ליחס אנושי אמיתי לכל דבר ועניין.
מה שהתחיל כחוזה דו צדדי לשירותים הדדיים בין שני מינים אשר שונים מאוד במהותם, מהר מאוד הפך ליחסי אהבה חזקים ובלתי ניתנים להריסה. אמנם מדובר בדבר חסר כל היגיון נורמטיבי, אך באהבה כמו באהבה – אין כל צורך בהיגיון.
אהבה נוגעת לעיתים רחוקות יותר בחלקים ההגיוניים של המוח – בחלקים היצירתיים, המחשבתיים והחולמניים, אותם חלקים שבלא מעט מקרים מוזכרים כקשורים לליבם של בני האדם. במשך אלפי שנים חברו הטוב של האדם היה שם בשבילנו ועושה רושם שעכשיו חובת ההוכחה עלינו להיות שם בשבילו ולהעניק לו בחזרה את כל הטוב שהוא מעניק לנו ללא יוצא מן הכלל.
מאמר נוסף מבית היוצר של פט בסט הגיע לסיומו! מקווים כהרגלנו שהחכמתם ולמדתם דבר או שניים חדשים על חברכם ההולך על ארבע – זו ללא ספק הייתה המטרה המרכזית. כמו כן, ניתן לבקר במאגר המאמרים שלנו על מנת להנות משלל עובדות מעניינות נוספות הקשורות באיך לא – חברו הטוב של האדם.
ניפגש בפעם הבאה אך עד אז, עשו לעצמכם ולנו טובה ותאפשרו לחברו הטוב ביותר של האדם להנות מחיים שופעים וראויים על פני האדמה – לא סתם הוא נקרא כך.