משלוחים חינם מ 199 (בכפוף לתקנון)

תוכן עניינים

כלב שותה הרבה

הכלב שותה יותר מהרגיל: מתי מדובר בחום ומתי צריך לבדוק את זה?

קערת המים מתרוקנת מהר מהרגיל והכלב מבקש לצאת לעוד טיול? בימים חמים, לאחר פעילות גופנית או בעקבות מעבר לתזונה יבשה יותר, עלייה בשתייה יכולה להיות תגובה טבעית. עם זאת, כאשר השינוי נמשך, מלווה בהשתנה מרובה או מופיע ללא סיבה ברורה, כדאי לבדוק מה עומד מאחוריו ולא להניח שמדובר רק במזג האוויר.

כמה מים כלב אמור לשתות ביום?

כמות המים משתנה לפי משקל הכלב, רמת הפעילות, הטמפרטורה, סוג המזון ומצבו הבריאותי. באופן כללי, כלבים בריאים שותים לרוב כ־40 עד 60 מ"ל מים לכל קילוגרם משקל גוף ביממה. אך זהו טווח מנחה בלבד ולא כלל שמתאים לכל כלב.

שתייה שעולה על כ־100 מ"ל לקילוגרם ביממה נחשבת בדרך כלל לשתייה מוגברת מבחינה רפואית. לדוגמה, אצל כלב השוקל 10 ק"ג, צריכה קבועה של יותר מליטר מים ביום מצדיקה התייעצות עם וטרינר, במיוחד אם מדובר בשינוי חדש.

מצבמה צפוי לראות?כיצד לפעול?
יום חם או פעילות מאומצתעלייה זמנית בשתייה והתנשפותלהציע מים, צל ומנוחה
מעבר למזון יבששתייה מוגברת ללא תסמינים נוספיםלעקוב במשך כמה ימים
שתייה והשתנה מוגברות לאורך זמןמילוי תכוף של הקערה ויציאות מרובותלקבוע בדיקה וטרינרית
שתייה לצד חולשה או הקאותשינוי חד בהתנהגות או במצב הכללילפנות לבדיקה בהקדם

מתי החום גורם לכלב לשתות יותר?

כלבים מקררים את גופם בעיקר באמצעות התנשפות, תהליך שבמהלכו הם מאבדים נוזלים. לכן, בקיץ הישראלי, אחרי טיול ממושך או משחק אינטנסיבי, טבעי שהכלב ייגש למים לעיתים קרובות יותר.

שתייה הקשורה לחום אמורה להתמתן לאחר שהכלב נח במקום מוצל וממוזג. חשוב להציע מים טריים באופן קבוע, להימנע מפעילות בשעות החמות ולעולם לא להשאיר כלב ברכב סגור, גם לא לזמן קצר.

סימנים המחייבים חשד למכת חום כוללים:

  • התנשפות כבדה שאינה נרגעת
  • ריור מוגבר וחניכיים אדומות מאוד
  • חולשה, בלבול או קושי לעמוד
  • הקאות או שלשולים
  • התמוטטות או אובדן הכרה

במצב כזה אין להסתפק במתן מים. יש להעביר את הכלב למקום קריר, להתחיל קירור הדרגתי באמצעות מים קרירים ולא קפואים, ולפנות מיד לקבלת טיפול וטרינרי.

סיבות טבעיות נוספות לשתייה מוגברת

גם ללא חום קיצוני, צריכת המים עשויה להשתנות. כלב שעבר ממזון המכיל שיעור לחות גבוה לכופתיות יבשות יצטרך להשלים יותר נוזלים בשתייה. לעומת זאת, שילוב מזון רטוב לכלבים בתפריט מוסיף נוזלים דרך הארוחה ולכן עשוי להפחית את כמות המים הנצרכת מהקערה.

שתייה עשויה לעלות גם בעקבות מזון או חטיפים מלוחים, פעילות גופנית, הנקה, התרגשות או שהייה בחדר מחומם. תרופות מסוימות, במיוחד סטרואידים ותרופות משתנות, עלולות אף הן להגביר את הצמא ואת תדירות ההשתנה, ולכן חשוב לעדכן את הווטרינר בכל טיפול שהכלב מקבל.

מתי השתייה המוגברת עלולה להעיד על בעיה?

כאשר הכלב שותה הרבה במשך כמה ימים ללא קשר ברור לחום או לפעילות, ייתכן שהצמא הוא תגובה לאובדן מוגבר של נוזלים דרך השתן. בין הסיבות האפשריות נמצאות סוכרת, מחלת כליות, מחלת כבד, דלקת בדרכי השתן, הפרעות הורמונליות כמו תסמונת קושינג וזיהום ברחם אצל כלבות שאינן מעוקרות.

כדאי לפנות לבדיקה כאשר השתייה המוגברת מלווה באחד או יותר מהסימנים הבאים:

  • השתנה בתדירות גבוהה או בכמות גדולה
  • תאונות בבית אצל כלב שכבר מחונך לצרכים
  • ירידה במשקל למרות תיאבון תקין או מוגבר
  • עייפות, חולשה או שינוי בהתנהגות
  • הקאות, שלשולים או ירידה בתיאבון
  • בטן תפוחה, התנשפות חריגה או דליפת שתן בשינה

גם אם הכלב נראה חיוני, שינוי עקבי בהרגלי השתייה מצדיק בירור. בדיקות דם ושתן הן לרוב נקודת הפתיחה, ובהתאם לממצאים הווטרינר עשוי להמליץ על בדיקות נוספות.

איך מודדים את כמות המים שהכלב שותה?

במשך 24 שעות, מלאו את הקערה בכמות מדודה ורשמו כל תוספת. בסוף היממה מדדו את המים שנותרו והפחיתו אותם מהכמות הכוללת, תוך התחשבות בשפיכה או במשחק במים.

בבית עם כמה בעלי חיים ניתן להפריד זמנית בין הקערות. אם משתמשים בפתרון כמו מזרקת מים לכלבים, אפשר למלא את המכל בכמות ידועה ולבדוק כמה מים חסרים לאחר יממה, אך חשוב לוודא שלא מדובר באידוי או בנזילה.

אין להגביל את הגישה למים כדי לבדוק אם הכלב באמת צמא. מניעת מים מכלב שמאבד נוזלים עלולה לגרום להתייבשות מסוכנת ולהחמיר את מצבו.

סביבת שתייה שמעודדת הרגלים בריאים

מומלץ להציב מים טריים במקום נגיש ומוצל, להחליף אותם לפחות פעם ביום ולשטוף את הקערה בקביעות. בבחירת כלי אוכל ומים לכלב, כדאי להתאים את הגודל למבנה הגוף ולבחור חומר שקל לנקות ואינו שומר ריחות.

רצוי להציב יותר מנקודת שתייה אחת בבית גדול או בבית שבו חיים כמה כלבים. אם הכלב שותה במהירות רבה אחרי טיול, אפשר לאפשר לו לשתות במנות קטנות ותכופות עד שהנשימה נרגעת, במיוחד אם הוא נוטה להקיא לאחר שתייה מהירה.

מים, תזונה וציוד מתאים בפט בסט

בפט בסט ניתן למצוא קערות, מתקני שתייה, מזרקות ומזונות המתאימים לכלבים בגילים ובגדלים שונים. התאמה נכונה של כלי השתייה וסוג המזון אינה מחליפה בדיקה רפואית במקרה של צמא חריג. אך היא מסייעת לשמור על מים זמינים, נקיים ונגישים כחלק משגרת הטיפול היומית.

לסיכום

שתייה מוגברת ביום חם או לאחר מאמץ היא לרוב תגובה טבעית, כל עוד היא זמנית והכלב חוזר במהירות להתנהגות הרגילה שלו. כאשר הצמא נמשך, מופיע ללא הסבר או מלווה בהשתנה מרובה ובשינוי במצב הכללי, מומלץ למדוד את צריכת המים ולפנות לווטרינר במקום להמתין שהתופעה תחלוף מעצמה.

האם גיל הכלב משפיע על כמות המים שהוא שותה?
כלבים מבוגרים אינם אמורים בהכרח לשתות הרבה יותר רק בגלל גילם, אך הם נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלות כליה, סוכרת והפרעות הורמונליות שעלולות להגביר את הצמא. משום כך, שינוי בהרגלי השתייה אצל כלב מבוגר ראוי לבירור גם אם הוא עדיין אוכל, מטייל ומתנהג כרגיל.
האם כלב יכול לשתות יותר בגלל לחץ או שעמום?
במקרים מסוימים כלבים שותים בתדירות גבוהה כחלק מהתנהגות חזרתית הקשורה למתח, עוררות או שעמום, אך צמא התנהגותי נחשב לפחות שכיח מסיבות רפואיות. לפני שמייחסים את התופעה למצב רגשי, חשוב לשלול מחלות ותרופות שעלולות לגרום לשתייה ולהשתנה מוגברות.
האם מי ברז מתאימים לכלבים?
ברוב האזורים שבהם מי הברז בטוחים לשתיית בני אדם, הם מתאימים גם לכלבים וניתן להגיש אותם טריים בטמפרטורה נעימה. אם למים יש ריח חריג, טעם חזק או איכות שאינה עקבית, אפשר להשתמש במים מסוננים ולהקפיד לנקות גם את המסנן ואת מכל השתייה.
האם כדאי לקחת דגימת שתן לבדיקה הווטרינרית?
דגימת שתן טרייה עשויה לסייע בבירור, אך חשוב לקבל מהמרפאה הנחיות לגבי אופן האיסוף, הכלי המתאים ומשך הזמן שבו ניתן לשמור אותה. במקרים מסוימים הווטרינר יעדיף לאסוף את הדגימה במרפאה בשיטה סטרילית, ולכן כדאי לברר זאת מראש ולא להסתמך רק על דגימה ביתית.
כלבים מבוגרים אינם אמורים בהכרח לשתות הרבה יותר רק בגלל גילם, אך הם נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלות כליה, סוכרת והפרעות הורמונליות שעלולות להגביר את הצמא. משום כך, שינוי בהרגלי השתייה אצל כלב מבוגר ראוי לבירור גם אם הוא עדיין אוכל, מטייל ומתנהג כרגיל.
במקרים מסוימים כלבים שותים בתדירות גבוהה כחלק מהתנהגות חזרתית הקשורה למתח, עוררות או שעמום, אך צמא התנהגותי נחשב לפחות שכיח מסיבות רפואיות. לפני שמייחסים את התופעה למצב רגשי, חשוב לשלול מחלות ותרופות שעלולות לגרום לשתייה ולהשתנה מוגברות.
ברוב האזורים שבהם מי הברז בטוחים לשתיית בני אדם, הם מתאימים גם לכלבים וניתן להגיש אותם טריים בטמפרטורה נעימה. אם למים יש ריח חריג, טעם חזק או איכות שאינה עקבית, אפשר להשתמש במים מסוננים ולהקפיד לנקות גם את המסנן ואת מכל השתייה.
דגימת שתן טרייה עשויה לסייע בבירור, אך חשוב לקבל מהמרפאה הנחיות לגבי אופן האיסוף, הכלי המתאים ומשך הזמן שבו ניתן לשמור אותה. במקרים מסוימים הווטרינר יעדיף לאסוף את הדגימה במרפאה בשיטה סטרילית, ולכן כדאי לברר זאת מראש ולא להסתמך רק על דגימה ביתית.

שיתוף המאמר:

באתר זה נעשה שימוש בעוגיות לצורך תפעול תקין ושיפור חוויית המשתמש. המשך השימוש באתר מהווה הסכמה לשימוש זה. לפרטים נוספים ראו מדיניות פרטיות.

דילוג לתוכן